Vayedaber

Simple Havroutah

Ta'anith

Daf 4b

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּאָמַר מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ?! אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — שְׁאֵלָה לְחוּד, וְהַזְכָּרָה לְחוּד.

Traduction

that our mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who said that one mentions rain from the time of putting the lulav down, from the Eighth Day of Assembly, and it is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Rava said: Even if you say that the ruling of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, one can explain this by distinguishing between the terms: Requesting is a distinct notion and mentioning is another distinct notion, even according to the opinion of Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

הכי גרסינן ואיכא דאמרי לימא ר' יהושע היא אפי' תימא רבי אליעזר כו'. ולא גרסינן סברוה שאלה לחוד והזכרה לחוד דהא לא משתמע ממתני':

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כּוּ'.

Traduction

§ The mishna stated that Rabbi Yehuda says: With regard to the one who passes before the ark as prayer leader on the concluding Festival day of Sukkot, the Eighth Day of Assembly, the prayer leader of the additional prayer mentions rain, while the leader of the morning prayer does not. The reverse is the case at the conclusion of the period of mentioning rain, as the leader of the morning prayer mentions rain, while the one who leads the additional prayer does not.

וּרְמִינְהוּ: עַד מָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר נִיסָן.

Traduction

And the Gemara raises a contradiction from a baraita (5a): Until when does one request rain? Rabbi Yehuda says: Until Passover has passed. Rabbi Meir says: Until the month of Nisan has passed. According to the baraita, Rabbi Yehuda holds that one prays for rain until the end of Passover, whereas the mishna states that Rabbi Yehuda’s opinion is that one prays for rain only until the beginning of the Festival.

Rachi non traduit

עד אימתי שואלין את הגשמים. בסוף ימות הגשמים:

עד שיעבור הפסח. דאמרינן כל חולו של מועד ותן טל ומטר:

עד שיצא ניסן. וכדמפיק טעמא במתני':

אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן לִשְׁאוֹל, כָּאן לְהַזְכִּיר. מִישְׁאָל — שָׁאֵיל וְאָזֵיל, לְהַזְכִּיר — בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן פָּסֵיק.

Traduction

Rav Ḥisda said: This is not difficult. The baraita here is referring to the request for rain, which continues until the end of Passover, whereas the mishna there rules that one is to mention rain only until the first Festival day. In other words, Rabbi Yehuda holds that one continues requesting rain until the end of Passover, but with regard to the mention of rain, already on the first day of the Festival one ceases to do so.

Rachi non traduit

הכי גרסינן אמר רב חסדא כאן לשאול כאן להזכיר מישאיל שאיל ואזיל והזכרה ביו''ט ראשון פוסק. לשאול שואל והולך עד שיעבור הפסח כדקתני עד מתי שואלין כו' להזכיר אינו מזכיר אלא בתפלת יוצר של יו''ט ראשון:

אָמַר עוּלָּא: הָא דְּרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם. וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל — מַזְכִּיר, בִּמְקוֹם שֶׁשּׁוֹאֵל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַזְכִּיר?

Traduction

The Gemara raises a difficulty against this answer. Ulla said: That which Rav Ḥisda said is as difficult to accept ''as vinegar to the teeth, and as smoke to the eyes'' (Proverbs 10:26). He elaborates: If when one does not yet request rain, at the beginning of the rainy season, one nevertheless mentions rain; in a case when one requests rain, i.e., during Passover, according to this explanation, is it not right that one should also mention rain?

Rachi non traduit

במקום שאינו שואל. ביו''ט האחרון של חג שאינו מתפלל תפלתו תפלת חול דאין שאלה אלא בברכת השנים:

מזכיר. גבורות גשמים כדאמר רבי יהודה האחרון מזכיר:

במקום שהוא שואל. בחולו של מועד של פסח:

אֶלָּא אָמַר עוּלָּא: תְּרֵי תַנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

Rather, Ulla said an alternative resolution: In fact, two tanna’im expressed different rulings in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. According to one tanna, Rabbi Yehuda holds that one both mentions and requests rain during Passover, whereas according to the other tanna, Rabbi Yehuda holds that one neither mentions nor requests rain after the morning prayer of the first day of Passover.

Rachi non traduit

תרי תנאי. חד אמר עד שיעבור הפסח שואלין כל שכן שמזכירין וחד אמר שאלה עד הפסח והזכרה שיכול להזכיר ביו''ט מזכיר ביו''ט הראשון של פסח בתפלת יוצר ובמוספין פוסק:

רַב יוֹסֵף אָמַר: מַאי ''עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח'' — עַד שֶׁיַּעֲבוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר רִאשׁוֹן הַיּוֹרֵד בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח.

Traduction

The Gemara cites an additional resolution of the apparent contradiction. Rav Yosef said: What is the meaning of the phrase: Until Passover has passed [ya’avor]? It means: Until the first prayer leader who descends to pray has passed before the ark for the morning prayers on the first Festival day of Passover. According to this explanation, the mishna and baraita specify the same time period for the end of the mention and request for rain.

Rachi non traduit

רב יוסף אמר. האי דקתני עד אימתי שואלין עד שיעבור כו' ה''ק עד שיעבור שליח צבור כו' והיינו כאידך רבי יהודה דמתני' דאמר הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: שְׁאֵלָה בְּיוֹם טוֹב מִי אִיכָּא?

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: Is there a request for rain on a Festival? The request for rain is included in the ninth blessing of the Amida, the blessing of the years, which is not recited on Shabbat and Festivals. If the term Passover in the baraita is referring to the entire Festival, this includes the intermediate Festival days, during which the ninth blessing of the Amida is recited. However, according to your interpretation, the baraita refers only to the first day of the Festival, and yet the request for rain is not recited on this date.

Rachi non traduit

שאלה ביו''ט מי איכא. וכי מתפלל הוא תפלת חול שאתה אומר עד שיעבור הפסח דהיינו זמן שליח צבור של תפלת יו''ט הראשון של פסח:

אֲמַר לֵיהּ: אִין שׁוֹאֵל מְתוּרְגְּמָן. וְכִי מְתוּרְגְּמָן שׁוֹאֵל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַצִּבּוּר? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, כִּדְעוּלָּא.

Traduction

The Gemara cites the response: Rav Yosef said to Abaye: Yes, the baraita is speaking of the first day of Passover. However, it does not refer to the request for rain recited in the Amida. Rather, the disseminator and translator of the Torah portion would recite a request for rain after the Festival prayers. The Gemara asks: But would a disseminator request a matter that the community does not need? As there is no need for rain on Passover, why would the disseminator recite a request for it? Rather, it is clear, as Ulla explained, there are two tannaitic versions of Rabbi Yehuda’s opinion.

Rachi non traduit

אמר ליה אין שאלה דמתורגמן. בדרשה שהוא דורש אומר ברכת שאלה לבדה:

דבר שאינו צריך לצבור. דכיון דזמן הפסקה הוא לאו אורח ארעא למישאל בצבור דבר שאינו צריך:

רַבָּה אָמַר: מַאי ''עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח'' — עַד שֶׁיַּעֲבוֹר זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח. וְכִתְחִילָּתוֹ כֵּן סוֹפוֹ: מָה תְּחִילָּתוֹ — מַזְכִּיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל, אַף סוֹפוֹ — מַזְכִּיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל.

Traduction

Rabba said another explanation: What is the meaning of the phrase: Until Passover has passed? It means until after the time for the slaughter of the Paschal lamb has passed, the afternoon of the fourteenth of Nisan, i.e., until the beginning of Passover. And according to this opinion, the practice at the beginning of the time for praying for rain is like that of the end: Just as at the beginning of the rainy season one mentions rain although one does not request it, so too, at the end, on the first day of Passover, one mentions rain although one does not request it. The request for rain ends on the eve of Passover, while the mention of rain continues until the morning service the following day.

Rachi non traduit

עד שיעבור זמן שחיטת פסח. חצות יום דארבעה עשר עד שיעבור חצות דהיינו כל תפלת יוצר ואשמעינן ר' יהודה דבמנחה דערבי פסחים אע''ג דמצלינן תפלת חול מפסיקינן ולא יאמר ותן טל ומטר ואע''ג דמדכרינן עד למחר במוספין פוסק השאלה בתפלת מנחה של ערב יו''ט הראשון והזכרה שיכול להזכיר ביום טוב מזכיר עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון:

כתחילתו. שהוא מזכיר תחלה ביום טוב אחרון של חג ואינו שואל עד לאחר החג כך בסופו אינו שואל במנחה ערב יו''ט הראשון ומזכיר עד מוסף של יו''ט ראשון והכא ליכא למיפרך שאלה ביו''ט מי איכא:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא תְּחִילָּתוֹ מַזְכִּיר — הַזְכָּרָה נָמֵי רִיצּוּי שְׁאֵלָה הִיא, אֶלָּא סוֹפוֹ, מַאי רִיצּוּי שְׁאֵלָה אִיכָּא? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְעוּלָּא.

Traduction

Abaye said to Rabba: Granted, at the beginning of the rainy season one mentions rain before requesting it, as mentioning rain is also an appeasement to God in advance of the forthcoming request. However, at the end of the season, what appeasement toward a request is there that would necessitate the mention of rain after one has ceased requesting it? The Gemara again concludes: Rather, it is clear as Ulla explained.

Rachi non traduit

דהזכרה נמי צורך שאלה היא. שמרצה תחילה לפי שא''א לו לשאול ביו''ט וכיון דאיכא שאלה אבתריה מזכיר הוא לרצויי בעלמא:

אבל סופו. למה הוא מזכיר הואיל ואינו צריך לשאול מכאן ואילך הא כיון דאפסקת מאתמול גלית אדעתך דלא ניחא לך בהו ואמאי מזכיר:

אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָתְנַן: בִּשְׁלֹשָׁה בְּמַרְחֶשְׁווֹן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל!

Traduction

Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: And did Rabbi Yoḥanan actually say that? But didn’t we learn in a mishna (6a): On the third of Marḥeshvan one starts to request rain. Rabban Gamliel says: One starts on the seventh of Marḥeshvan. And with regard to this mishna, Rabbi Elazar, Rabbi Yoḥanan’s preeminent student, said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Gamliel.

Rachi non traduit

הלכה כרבי יהודה. דאמר העובר לפני התיבה וכו':

מי אמר רבי יוחנן הכי. דהלכה כרבי יהודה דמזכיר ביו''ט האחרון:

בשלשה במרחשון. הכי קים להו דהוה זמן גשמים כו':

הלכה כרבן גמליאל. דאינו שואל עד שבעה במרחשון וקא ס''ד דבמקום שהוא שואל מזכיר עד דמשני לקמן:

Tossefoth non traduit

ואמר ר' אלעזר הלכה כר''ג דאמר דאין שואלין עד שבעה וכו'. פירוש ואת אמרת הלכה כר' יהודה בהא דקאמר במתני' רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה בי''ט האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר ומדמינן לעיל שאלה להזכרה דפריך ורמינהו עד מתי שואלין את הגשמים עד שיעבור וכו' ומשני גברא אגברא וכו':

אֲמַר: לֵיהּ גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית?! אִיבָּעֵית אֵימָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן לִשְׁאוֹל, כָּאן לְהַזְכִּיר.

Traduction

Rabbi Asi said to Rabbi Zeira: Are you raising a contradiction from the statement of one man against the statement of another man? Although Rabbi Elazar was Rabbi Yoḥanan’s student, their opinions need not be consistent with one another. If you wish, say instead that this is not difficult, as Rabbi Elazar’s ruling here is referring to the request for rain, which begins on the seventh of Marḥeshvan, whereas Rabbi Yoḥanan’s ruling there is referring to the mention of rain, which begins on the Eighth Day of Assembly.

Rachi non traduit

כאן לשאול. בשבעה במרחשון:

כאן להזכיר. מיו''ט האחרון ור' יוחנן אית ליה דרבי אלעזר:

וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּמְקוֹם שֶׁשּׁוֹאֵל מַזְכִּיר! הָהוּא לְהַפְסָקָה אִיתְּמַר. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִתְחִיל לְהַזְכִּיר — מַתְחִיל לִשְׁאוֹל, פָּסַק מִלִּשְׁאוֹל — פּוֹסֵק מִלְּהַזְכִּיר.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Rabbi Yoḥanan say: At the same time when one requests rain, one mentions it. The Gemara answers: That ruling was stated only with regard to ceasing the request and mention of rain. Although Rabbi Yoḥanan maintains that one stops requesting and mentioning rain on the same date, he does not hold that one begins to do both at the same time. The Gemara objects: But didn’t Rabbi Yoḥanan explicitly say: When one begins to mention rain, one begins to request it; and when one ceases to request rain, one ceases to mention it. This clearly indicates that, in his opinion, there is no discrepancy between the dates when one begins reciting the two formulations.

Rachi non traduit

והא א''ר יוחנן במקום ששואל מזכיר. במקום שאינו שואל אינו מזכיר והיכי א''ר יוחנן דהלכה כר' יהודה שמזכיר ביו''ט האחרון הא ליכא שאלה דאין אומר ברכת השנים ביו''ט:

להפסקה איתמר. דכשהוא מפסיק לשאלה בערב הפסח פוסק נמי להזכרה דהכי משמע במקום ששואל מזכיר:

והא תרוייהו איתמר. התחלה והפסקה:

יתחיל לשאול. דהיינו בחול שיכול לשאול:

פסק מלשאול. בערב הפסח פוסק מלהזכיר אלמא לא סבירא ליה כרבי יהודה והיכי אמר הלכה כמותו:

Tossefoth non traduit

והא אמר רבי יוחנן במקום ששואלין הגשמים מזכיר. ומשני ההוא להפסקה פי' דבמקום שמפסיק מלשאול מפסיק מלהזכיר אבל מתחיל קודם להזכיר וטעמא הוי דהזכרה הוה ריצוי שאלה ומש''ה ליכא חששא אם מזכיר קודם:

אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא לַן, הָא לְהוּ. מַאי שְׁנָא לְדִידַן — דְּאִית לַן פֵּירֵי בְּדַבְרָא, לְדִידְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים!

Traduction

The Gemara answers: Rather, it is not difficult. This statement, where Rabbi Elazar ruled in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, is for us, who live in Babylonia and start to pray for rain later, whereas that statement of the mishna is for them, the residents of Eretz Yisrael. The Gemara asks: What is different with regard to us in Babylonia that we do not request rain immediately after Sukkot? The reason is that we still have fruit in the field. Therefore, we do not want rain to fall. However, they, the inhabitants of Eretz Yisrael, also have pilgrims who need to travel for a significant time to reach their homes after the Festival, and they do not want it to rain on them.

Rachi non traduit

הא לן והא להו. לבני בבל שיש לנו תבואה ופירות בשדה כל תשרי אין מזכירין עד שבעה במרחשון ושם שואלים כדאמר רבי יוחנן מתחיל להזכיר מתחיל לשאול:

והא להו. לבני ארץ ישראל דקוצרין בניסן ואוספין בתשרי מזכירין בי''ט האחרון כרבי יהודה דאמר רב אסי הלכה כמותו:

בדברא. מדבר כלומר בשדות:

אית להו עולי רגלים. ואם ירדו להן גשמים קשה להן בחזירתן:

Tossefoth non traduit

הא לן. פירוש לבני בבל עד לאחר שבעה במרחשון דאית להו פירי בדברא ובארץ ליכא חששא דהא יכולים פירותיהן להיות יבשים בלא הולכה למדבר:

והא להו. כי המתחיל להזכיר יתחיל לשאול:

כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי — הָא וְהָא לְדִידְהוּ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים.

Traduction

The Gemara answers: When Rabbi Yoḥanan said this ruling in the mishna, he was referring to the period when the Temple is not standing; therefore, in Eretz Yisrael, one can immediately request rain. The Gemara comments: Now that you have arrived at this answer, one can say that both this statement and that statement are for them, i.e., those in Eretz Yisrael. And yet, it is not difficult, as this statement here, that one waits before requesting rain, applies at the time when the Temple is standing, while the ruling there, that one requests rain right after the Festival, is referring to the time when the Temple is not standing.

Rachi non traduit

אלא כי א''ר יוחנן. הלכה כר' יהודה דמזכיר מיו''ט האחרון כו' בזמן שאין בהמ''ק קיים וליכא עולי רגלים מזכיר:

כאן בזמן שבית המקדש קיים. דאיכא עולי רגלים אינו מזכיר עד ז' במרחשון:

וַאֲנַן דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר רַב: מַתְחִיל בְּמוּסָפִין, וּפוֹסֵק בְּמִנְחָה עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וְחוֹזֵר בְּמוּסָפִין.

Traduction

The Gemara asks: And we in the Diaspora who have two Festival days, how do we act with regard to beginning the mention of rain, given the uncertainty concerning the Eighth Day of Assembly, which might in reality be the seventh day of Sukkot? The Gemara answers that Rav said: One begins to mention rain in the additional prayers of the eighth day, the first day of the Eighth Day of Assembly. And one temporarily ceases this practice on the afternoon prayer of the eighth day, continuing through the evening and morning prayers of the ninth day, the second day of the Eighth Day of Assembly. And finally one again resumes mentioning rain in the additional prayers of the ninth day, Simḥat Torah.

Rachi non traduit

אנן דאית לן תרי יומי. שני ימים טובים אחרונים שמיני ספק שביעי ותשיעי ספק שמיני לרבי יהודה דאמר מיו''ט האחרון באיזה מהן מזכיר:

מתחיל במוסף. של שמיני ספק שביעי דשמא יו''ט האחרון הוא:

ופוסק במנחה. שמא שביעי חול הוא ואין זמן הזכרה עד מוסף של מחר:

ופוסק נמי בערבית ושחרית. של תשיעי ספק שמיני:

אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל, פּוּקוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּא: אַחַר שֶׁעֲשִׂיתוֹ קוֹדֶשׁ תַּעֲשֵׂהוּ חוֹל? אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: מַתְחִיל בְּמוּסָפִין וּבְמִנְחָה, וּפוֹסֵק עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וְחוֹזֵר וּמַתְחִיל בְּמוּסָפִין.

Traduction

Shmuel said to those who reported Rav’s explanation to him: Go out and tell Abba, referring to Rav by his name, the following objection: After you have rendered the first day of the Eighth Day of Assembly sanctified, shall you defile it by treating it as though it is not a Festival day? Rather, Shmuel said (10a): One begins to mention rain in the additional prayers and also mentions it in the afternoon prayer of the eighth day, the first day of the Eighth Day of Assembly, and temporarily ceases this practice on the afternoon prayer of the eighth day, continuing through the evening and morning prayers of the ninth day, Simḥat Torah. And finally, one again resumes mentioning rain in the additional prayers of the ninth day, Simḥat Torah.

Rachi non traduit

לאבא. חברי:

לאחר שעשיתו קודש. לשמיני ספק שביעי שהזכרת בו גבורות גשמים כרבי יהודה מיו''ט האחרון:

תעשהו חול. בתמיה: שמפסיק במנחה של אותו היום:

ופוסק ערבית ושחרית. דלאו היינו תפלה של אותו היום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source